גזר דין בתיק ת"פ 2643-09

1.           הנאשם, יליד 1981, הורשע על יסוד הודייתו בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של איומים, פציעה כשהעבריין מזוין והחזקת סכין.

לפי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 22.10.2009 בשעה 13:25 או בסמוך, סייעו מר מוטי קרמר (להלן - המתלונן) ותשעה תלמידים מהמכינה הקדם צבאית של בית אל למר איתן חג'בי (להלן - איתן) בבניית בית בחלקת אדמה ממערב ליישוב תפוח. בין הנאשם ואביו יהושע לבין איתן נטוש סכסוך בקשר לבעלות ולזכויות במקום. הנאשם ואביו הגיעו למקום, ואביו של הנאשם ניגש לאיתן. הנאשם ניגש למתלונן ותלמידיו ואמר להם כי לא מזמן השתחרר מהכלא לאחר שש שנים, ותוך שהוא חושף צלקות על בטנו הוסיף ואמר להם שאם יתקרבו ויתערבו ידקור אותם ישר בבטן. בהמשך לאמור שלף הנאשם סכין ודקר את המתלונן בעכוזו השמאלי, תוך שהוא גורם לו לפצע דקירה מדמם בעומק 5 ס"מ. המתלונן נזקק לטיפול רפואי.

2.           בשלב הטיעונים לעונש נתקבלו אודות הנאשם שלושה תסקירים. שירות המבחן התרשם כי הנאשם הוא אדם צעיר המצוי בשלבי גיבוש אישיותו. הנאשם מתמודד עם קשיים בריאותיים עקב פציעה חמורה בבטנו שנגרמה לאחר שנחלץ לעזרת אחיו שהותקף לדבריו על ידי מספר בחורים ערבים בירושלים. הנאשם טען כי במהלך האירוע נחלץ לעזרתו של אביו. הנאשם נטל אחריות מלאה למעשיו, הביע חרטה ואף הביע רצון להשתתף בהליך של גישור נפגע-פוגע עם המתלונן בחסות שירות המבחן.

שירות המבחן זיהה אצל הנאשם הבנה רציונאלית של המעשה הפלילי שביצע, אך להערכת שירות המבחן מתקשה הנאשם להכיר בדחפים התוקפניים שבאישיותו, באובדן שליטה  ובקושי לווסת את רגשותיו. לפיכך המליץ שירות המבחן לבחון את אפשרות שילוב הנאשם בהליך הגישור. בהמשך התברר כי אין אפשרות לנהל הליך כזה במקרה הנוכחי. כיוון שזוהתה אצל הנאשם הפרעה פוסט טראומתית הופנה הנאשם למרכז פסיכו טראומה. הנאשם הביע נכונות להשתלב בטיפול אך התברר לו כי הדבר כרוך בעלות כספית שאין ביכולתו להשיג.

שירות המבחן המליץ לבסוף כי ייגזר על הנאשם עונש מאסר קצר שירוצה בדרך של עבודות שירות וכן צו מבחן למשך חצי שנה, במהלכו יעקוב השירות אחר תפקודו של הנאשם ותהליך השתלבותו בטיפול בטראומה במסגרת הלשכה לשירותים חברתיים באזור בנימין. שירות המבחן ממליץ על שיקום הנאשם, ומביע חשש כי שליחתו למאסר תקטע את הליך השיקום בו הוא נתון.

3.           הממונה על עבודות השירות מצא את הנאשם מתאים לבצע עבודת שירות וקבע את תנאיה.

4.           ב"כ המאשימה, עו"ד השילוני, ביקשה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל, מאסר על-תנאי, קנס ופיצוי למתלונן.

ב"כ המאשימה טענה כי הענישה המקובלת בעבירות של פציעה כוללת רכיב של מאסר לריצוי בפועל, וזאת לצורך הרתעת הרבים והרתעת היחיד. בית המשפט, כך התובעת, צריך לתרום את חלקו במיגור תופעת הסכינאות וזאת ניתן לעשות רק באמצעות ענישה מכבידה.

ב"כ המאשימה הגישה פסיקה לעונש.

5.           ב"כ הנאשם, עו"ד לבוק, בקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן.

הסנגורית עמדה בטיעוניה על נסיבות האירוע שאינן מפורטות בכתב האישום, אך לדבריה אינן שנויות במחלוקת. כיוון שב"כ המאשימה לא טענה אחרת, אניח לטובת הנאשם שכך אמנם הדבר. נטען כי להורי הנאשם סכסוך עם איתן, גברתן אלים שמשתלט על אדמות ביישוב. עוד נטען כי ביום האירוע הגיע איתן עם תשעה נוספים למקום המצוי מאחורי בית הורי הנאשם. אמו של הנאשם פנתה למשטרה אך ללא הועיל. אביו של הנאשם החל להתעמת עם איתן והאחרים. הנאשם ראה את הדבר מחלון ביתו וחש כי חייו של אביו בסכנה. על רקע זה, חש הנאשם לעזרת אביו ופעל כפי שפעל, והדקירה שדקר בעכוזו של המתלונן באה לאחר שהנאשם סובב את המתלונן לאחור על מנת שלא ייפגע במקום חמור יותר.

עוד נטען כי הנאשם הבין שטעה וביקש להתנצל בפני המתלונן ולפצותו כספית. לטענת ב"כ הנאשם המתלונן היה זה שהכשיל את הליך הגישור משום שסירב לפגוש בנאשם.

ב"כ הנאשם עמדה על נסיבותיו האישיות של הנאשם, אשר לדבריה נדקר בבטנו במהלך אירוע חבלני. חייו של הנאשם עמדו בסכנה בשל הפציעה שהתמקדה בטחול, והוא נזקק עד היום לטיפולים רפואיים. עוד נטען כי הנאשם היה נתון במעצר תקופה בת כחודשיים ולאחר מכן שהה ארבעה חודשים ב"מעצר בית" מלא. טרם האירוע למד הנאשם במוסד אקדמי ועקב האירוע נאלץ להפסיק את לימודיו. הנאשם נישא והוא אב טרי לתינוק.

ב"כ הנאשם הגישה אף היא פסיקה לעונש.

6.           הנאשם בדברו האחרון עמד לפני בית המשפט ונטל אחריות מלאה למעשיו. הנאשם הביע חרטה עמוקה על פגיעתו במתלונן וביקש את סליחתו. לדברי הנאשם הוא אינו עבריין וכל שאיפתו היא לשקם את חייו ולתמוך במשפחתו.

דיון

7.           אין ספק כי תופעת האלימות בחברה הישראלית מדאיגה מאוד, וברגיל ראויים אלה מבין יחידי החברה המרהיבים עוז לפגוע בזולתם באמצעות כלי זין לעונש חמור ומרתיע. הצורך להחמיר בעונשם של עברייני האלימות למיניהם בא לידי ביטוי בשורה ארוכה של פסקי דין של בית המשפט העליון בשנים האחרונות, ואין צורך לחזור על הדברים המובנים לכול.

8.           ובכל זאת, הענישה היא לעולם אינדיבידואלית. כל מקרה ונסיבותיו וישנם מקרים שמצדיקים חריגה מן השורה. במקרה הנוכחי חברו מספר נסיבות שיצדיקו סטייה מרמת הענישה הראויה והנוהגת בעניינו של הנאשם, ואלו הם:

א.      ראינו כי הנאשם פעל כפי שפעל במסגרת האירוע משום שחשש לחיי אביו. אמנם אין הרשות נתונה לאיש לדקור את חברו בסכין, אולם לא דומה מי שפצע את חברו  במהלך תגרת ידיים על דבר של מה בכך למי שביקש להגן על הקרובים לו.